פסק-דין בתיק ת"א 27360-07

מהות התובענה

בפניי תביעה כספית בהתאם לפוליסת ביטוח רכוש שנרכשה מהנתבעת 1 (להלן: "המבטחת") וכוללת, בין היתר, ביטוח בגין גניבת רכב ו/או פריצה ו/או נזק בזדון (להלן: "הפוליסה").

רכבו של התובע נגנב ולפיכך הוא פנה אל חברת הביטוח בדרישה לקבל את תגמולי הביטוח.

המבטחת דחתה את הדרישה לתשלום תגמולי הביטוח (ר' מכתב מיום 14.3.07, נספח ד' לתצהיר העדות הראשית של התובע), תוך שהיא גורסת כי במועד האירוע לא היו ברכב המיגונים הנדרשים בפוליסה כתנאי הכרחי לכיסוי ביטוחי במקרה של גניבה וזאת בניגוד לנחזה מאישור המיגון שהוצא שלוש שנים לפני כן.

עיקרי העובדות הרלבנטיות

1. התובע היה בעל רכב מסוג קאיה מ.ר 17-863-50 מודל 2003 (להלן : "הרכב"; ר' נספח א' 1 לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע).
2. המבטחת הנפיקה לתובע פוליסת ביטוח רכוש שמספרה 503008386706, אשר תוקפה מיום 1.7.06 ועד ליום 30.6.07 (ר' נספח א' 2 לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע).
3. לצורך הביטוח, התבקש התובע על-ידי המבטחת לבצע בדיקה והתקנה של המיגון הנדרש (לרמות א'-ד' בלבד, וזאת בהתאם לטופס), כאשר הבדיקה מתבצעת על-ידי שלושה מוקדים - רשת איתוראן, פוינטר, רב-בריח - רדיו מרס (ר' נספח ב' לתצהיר עדותו הראשית של התובע).
4. התובע פנה אל הנתבעת 2 העוסקת במערכות מיגון, איתור ותקשורת לרכב וכן בהנפקת אישורי מיגון לרכב וזאת בהתאם לבקשת המבטחת.
5.  התובע טוען כי הנתבעת 2 הפנתה אותו אל הצד השלישי בכדי לבצע את בדיקת המיגון.
6. ביום 6.2.07 נגנב הרכב ממקום החניה ברח' דב הוז 29 כפר סבא.
7. באותו היום התובע הגיש, באמצעות בנו, תלונה למשטרה (ר' נספח ג' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע).
8. ביום 12.2.07 הודיע התובע למבטחת על אירוע הגניבה (ר' נספח ב' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע).
9. במכתב מיום 14.3.07 הודיעה המבטחת לתובע כי היא דוחה את דרישתו לתשלום תגמולי הביטוח היות ולא קוים על ידו התנאי המוקדם לפיו יש למגן את הרכב ולהפעיל את ההגנות עת הרכב אינו מאויש (ר' נספח ד' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע).

מכאן התובענה.

עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם

עיקרי טענות הצדדים יובאו, בקצירת האומר, כדלקמן -

עיקרי טענות התובע

1. התובע מציין את מכלול הראיות בתיק, משקלן ומהימנותן. כן הוא מונה את רשימת המצהירים והעדים (ר' סעיף 3 לסיכומיו). נטען שם, בין היתר, כי החוקר מטעם המבטחת מר לרס, ז"ל, אינו בין החיים ולכן לא ניתן היה לחקרו על תצהירו והדו"חות שנרשמו על-ידו.